פרס ההשפעה לבוגרי ASP של המועצה מוענק מדי שנה להוקרה על בוגרים מכובדים מהקהילה הרחבה והמגוונת של למעלה מ-18,000 בוגרי ASP החיים ברחבי העולם. בוגרי ASP ברחבי העולם הם מנהיגים מוכשרים ומחוללי שינוי בתחומים רבים! פרס זה מספק הזדמנות נהדרת לקהילה שלנו להכיר ולכבד תלמידים מהעבר אשר הגדירו את משימתה של ASP, הביאו גאווה לבית הספר שלנו ותרמו תרומה חיובית משמעותית בתחומם.
בהתבסס על מועמדויות של בוגרים, הורים לשעבר, סגל וצוות שנבדקו על ידי חברי ועדת פרס ההשפעה של המועצה, ואושרו על ידי ראש בית הספר מישה סימונדס, ASP שמחה להודיע כי, בהתבסס על ההתקדמות בתחום הבריאות העולמית לה תרמו הישגיה במדעי הביו-רפואה, זוכת פרס ההשפעה הראשון לבוגרים היא ד"ר כריסטין ג'ונסטון (שנת 1991).
ד"ר כריסטין ג'ונסטון, פרופסורית במחלקה לאלרגיה ומחלות זיהומיות במחלקה לרפואה באוניברסיטת וושינגטון, קיבלה את התואר שלה בביוכימיה מאוניברסיטת בראון, ולאחר מכן למד רפואה באוניברסיטת מינסוטה. היא למדה התמחות ברפואה פנימית והתמחות במחלות זיהומיות, וכן תואר שני בבריאות הציבור מאוניברסיטת וושינגטון. כרופאה במחלות זיהומיות, היא טיפלה בחולים עם זיהום HIV וזיהומים ויראליים כרוניים אחרים. מחקרה מתמקד במחקרים קליניים של זיהום בנגיף הרפס סימפלקס (HSV) במטרה הסופית לפתח חיסונים ותרופות מוצלחות למניעה וטיפול בזיהומי HSV. היא מתגוררת בסיאטל עם בעלה ושני בניהם המתבגרים.
לילי מ', בת 26, חברה בצוות הסטודנטים INK של מגזין הספרות של ASP, המתכננת ללמוד היסטוריה ומדעי המדינה באוניברסיטה לאחר סיום לימודיה בשנה הבאה, ראיינה לאחרונה את ד"ר ג'ונסטון. ד"ר ג'ונסטון ציינה את חוויית ה-ASP שלה כ"משנת חיים". היא רואה בהישגה הגדול ביותר את הכשרת הדור הבא, השראה בהם ללכת אחר התשוקה שלהם ועידודם לאורך הדרך:
ד"ר ג'ונסטון: זה שינה את חיי. זה פקח את עיניי לעולמות שונים כל כך. מעולם לא חייתי בעולם קודם לכן. יצרתי חברים שחיו בכל רחבי העולם, שחוו כל כך הרבה חוויות שונות. היו לי גם מורים נפלאים ב-ASP. היה לי מורה אחד שבאמת נתן לי השראה ללכת לכימיה, מר ג'ונס. הוא היה ידוע כמורה קשוח יותר, אבל הוא עודד אותי לעסוק במדעים.
ד"ר ג'ונסטון: הייתי מנהלת המלגה למחלות זיהומיות במשך 5 שנים, ובתפקיד זה הכשרתי הרבה מצטרפים חדשים בתחום. אני מאמינה שההישג הגדול ביותר שלי הוא הכשרת הדור הבא, לעורר בהם השראה ללכת אחר התשוקה שלהם ולעודד אותם לאורך הדרך. בנוסף, נהניתי להיות מודל לחיקוי. כשהתחלתי, היו הרבה נשים בתחום, אבל לא הרבה שהיו צריכות לשלב בין ילדים ומשפחה לבין מחקר ותפקיד מנהיגותי. אני חושבת שעצם היותך שם כדוגמה הייתה מועילה. הייתי גאה גם לתרום לתגובה למחלות זיהומיות במהלך הקורונה, כשהייתי מעורבת בניסויים קליניים בחיסונים ובטיפולים.
ד"ר ג'ונסטון: יש כמה: אחד הוא פשוט להמשיך לעשות את העבודה כשיש נסיגות, ולהיות גמיש אל מול דברים שלא תמיד הולכים כמו שאתה רוצה. זה נכון במיוחד בתחום הרפואה, הרבה פעמים יש לנו מטופלים שאכפת לנו מהם מאוד, ולמרות כל מה שאנחנו עושים, אנחנו לא יכולים להציל אותם או לתת להם את התוצאה שהם רוצים. כמובן, זה נורא עבור המטופל, אבל זה יכול להיות גם קשה עבור המטפלים.
באשר לצד המדעי, קשה לחוות נסיגות כמו תוצאות מחקר שלא מתפתחות כפי שרוצים. ההתמקדות העיקרית שלי הייתה בנגיף הרפס סימפלקס, ולא ממש עשינו התקדמות רבה מבחינת טיפולים חדשים או חיסונים חדשים מאז שהצטרפתי לתחום. עם זאת, חלה התקדמות רבה כל כך נגד זיהומים ויראליים אחרים ואנחנו פשוט צריכים להמשיך ללמוד מכל מחקר ולהתקדם - זה מהות המדע.
תודה רבה על הכבוד העצום להיבחר לפרס הזה. אני מרגיש כל כך ענווה מההכרה הזו, במיוחד לאור כל מה שאנשים בקהילת ASP השיגו. השנים שלי ב-ASP היו כל כך מיוחדות ומעצבות, גם בגלל כל מה שלמדתי וגם בגלל החברים שיצרתי. הרגשתי באמת שהכל אפשרי.
ד"ר ג'ונסטון: כמות נוראית. זו זיהום מאוד סטיגמטי, שקשה להאמין בו כי הוא נפוץ להפליא; אנשים פשוט לא מדברים על זה. האינטרנט באמת מטפח מידע שגוי שגורם לאנשים להרגיש אפילו יותר גרוע לגבי הזיהום. יש גם אנשים שמרוויחים מהסטיגמה, ומספקים "תרופות" שאינן באמת תרופות ותרופות שלא עובדות. זה מאוד מתסכל.
ד"ר ג'ונסטון: בהתחלה עבדתי עם המנטורים. ידעתי שאני רוצה לעבוד עם זיהומים ויראליים ומשהו שקשור לזיהומי HIV. ממש רציתי לעבוד בתחום הבריאות העולמית, וזה קיבל השראה מהתקופה שלי ב-ASP. הייתה לי הזדמנות לעבוד על HHV-8, שהוא נגיף הרפס שגורם לסרטן הקשור ל-HIV בשם סרקומה של קפוסי. עבודה זו הובילה אותי לאוגנדה, שם עשיתי מחקר במשך תקופה של שנתיים. נגיפי הרפס ייחודיים בכך שהם גורמים לזיהום כרוני שאנשים לא יכולים להיפטר ממנו. הם מעניינים מבחינה ביולוגית, וכשפגשתי כמה מהמנטורים שלי לפרויקט HHV-8 הזה, התעניינתי יותר ב-HSV.
ד"ר ג'ונסטון: הייתי חלק ממרכז הסרטן פרד האצ'ינסון בסיאטל. הייתי אחד העמיתים הראשונים שהלכו להקים תוכנית מחקר שיתופית באוגנדה. זכיתי לחקור הרבה, ולמדתי הרבה על ענווה תרבותית, כשניסיתי לחקור בסביבה שבה לא הכרתי את התרבות. היו לי הרבה עמיתים אוגנדים מדהימים. היה נהדר להיות חלק מפרויקט שבו הייתה להם ראייה ארוכת טווח של יצירת שותפות לשיפור שירותי הבריאות.
אין באמת "דרך אחת נכונה לכולם" בעולם הזה, חשוב למצוא את הדרך הנכונה עבורך. מצא את הדבר שאתה אוהב, שגורם לך להתעורר בבוקר. התחבר אליה והמשך בדרך הזו. ברגע שתעשה זאת, זה כבר לא מרגיש כמו עבודה - זה כל כך מרגש!
ד"ר ג'ונסטון: הייתי אומר שזה תחום נהדר. אני מסתכל על התחום הספציפי שלי ברפואה. עשינו צעדים מדהימים מאז שסיימתי את התיכון. תמיד יש משהו חדש ומעניין, ואתה זוכה להיות יצירתי וסקרן. יש כל כך הרבה דרכים להיות מעורב.
אין באמת "דרך אחת נכונה לכולם" בעולם הזה, חשוב למצוא את הדרך הנכונה עבורך. מצא את הדבר שאתה אוהב, שגורם לך להתעורר בבוקר. התחבר אליה והמשך את הדרך הזו, זו העצה החזקה ביותר שלי. ברגע שאתה עושה את זה, זה כבר לא מרגיש כמו עבודה - זה כל כך מרגש!
תלמידים לשעבר, הורים ומורים מוזמנים להציע מועמדות לתלמידי ASP לשעבר לפרס השנתי להשפעת הבוגרים. למידע נוסף על קריטריוני המועמדות ולהגשת מועמדות, אנא עיינו בדף זה באתר האינטרנט שלנו.